• adi linial

קורות חיים



כשעשיתי בייביסיטר בגיל 14, קצת התפלאתי איך נותנים

לילדה- נערה לשמור על תינוקות וחששתי ממה שעלול לקרות,

כשהכל עבר בסדר, למדתי שהפחד ממה שעלול לקרות

לפעמים מיותר.

כשעבדתי כמלצרית בקפה עטרה בירושלים אחרי הצבא, המנהל העליב אותי וקרא לי חזירה כשראה אותי טובלת את הלחם במיץ של הסלט (בהפסקת האוכל שלי), אחר כך כשתבעתי אותו והוא שילם לי פיצויים, למדתי לא לתת לאנשים לדרוך עליי. למדתי שיש בי כוח.

כשעבדתי כמוכרת בחנות קסטרו ומכרתי בגדים לאנשים, למדתי לא לשקר כדי שיקנו , זה ממילא לא עובד, וגם למדתי, שכשאני חושבת שמשהו ממש יפה ומתאים ואני מאמינה בו, אני מוכרת ממש טובה.

כשעבדתי כחברת פלאפון כנציגת שירות, ואנשים היו צורחים עלי ומנפנפים באיומים את הפלאפונים מעל ראשי, למדתי להתמודד עם זעם ולהרגיע את הרוחות, גם למדתי לא לקחת דברים באופן אישי.

כשעבדתי בחברת ״וואלה״, למדתי שממש כיף להיות שכירה בחברה שבה האנרגיה צעירה, חופשיה ומעצימה. למדתי שמעריכים אותי ואת העבודה שלי, ושיש חיה כזו ״להנות בעבודה״.

גם למדתי שאנשים מוכנים לשלם לי בשביל שאני אתעסק עם יופי.

זו הייתה למידה משמעותית עבורי.

כשעבדתי ב״יד ושם״ והמנהלים הבכירים עישנו בחדרים וחנקו אותי, למדתי שזה ממש בסדר שיפטרו אותי אם אני נלחמת על משהו שממש חשוב לי. גם למדתי שלפעמים בעיטה בתחת גורמת לי לעשות דברים שאני חוששת מהם, כמו לפתוח עסק עצמאי.

כשעבדתי בעיצוב גרפי ובניית אתרים, למדתי שההנאה שנגרמת לי מהתעסקות בעיצוב ותוכנות גרפיות מרקיעה שחקים, למדתי שאם השעות עוברות בלי לשים לב, סימן שאני עושה משהו שמאוד נכון וטוב לי. גם למדתי שממש כיף לי לעבוד בשביל עצמי.

כשלמדתי לשווק את העסק שלי וחלק הצליח וחלק לא, למדתי שאני לא צריכה לקחת את כל מה שמלמדים אותי כמובן מאליו, אלא רק את מה שמתאים לאופי ולאישיות שלי. למדתי שזה בדיוק כמו למכור חולצה בקסטרו. זה צריך לבוא מהלב.

כשטלפונים של מתעניינים מגיעים אליי בהמוניהם אחרי כל שנות השיווק שלי בלי שאני אתאמץ עבורם, למדתי שלפעמים לוקח שנים עד שקוצרים את הפירות, אבל כשקוצרים אותם הם מענגים מאוד ואפשר לנוח ולהנות מהם.

כשאיפשרתי לעצמי לבחור את הלקוחות שלי ושמרתי על הגבולות שלי, למדתי שאפשר להרוויח מלא כסף בהנאה גדולה ובקלות, למדתי שלא חייבים להרגיש עומס או מתח סביב עבודה ושפע.

כשכתבתי ספר והייתי בטוחה שהוא יהיה רב מכר ובסוף הוא לא היה, למדתי שגם אם 2000 אנשים קראו אותו והתרגשו ממנו, זה מרגש אותי באותה מידה, גם למדתי שזה ממש לא פשוט להוציא ספר ושלפעמים חלומות שמתגשמים פחות מספקים ממה שחשבתי שיהיו. ועוד למדתי לשים לב לעשות כמיטב יכולתי ואז לשחרר, לאפשר לייקום ולספר לעשות את שלהם בלעדיי.

למדתי לסמוך. ולהמשיך הלאה.

כשהתיישבתי לכתוב עוד ספר והרגשתי את הפחד מכישלון מציף אותי ומונע ממני לכתוב, למדתי שהכתיבה מחמיצה בתוכי ואז אני יוצרת בתחומים אחרים. למדתי שחשוב לי לאפשר ליצירה שלי להיות בתנועה ובזרימה כדי להרגיש טוב ולהיות בריאה.

כששוחחתי אתמול עם מישהו מקורס הכתיבה שלי שסיפר לי על היצירה המרובה שלו וסיים במשפט

״העיקר להיות בתנועה, העיקר לעשות, לא חשוב מה יקרה בסוף״

למדתי כמה נעים לי להיות בתנועה ועשייה.

ולמדתי שלשחרר את התוצאה זה אחד הדברים שאני צריכה עדיין ללמוד.

#השראה

אל תתביישו, תהיו בקשר!

אימייל: adi.linial@gmail.com

  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square
  • Instagram Social Icon
  • Pinterest Social Icon

 הצעת מחיר לבניית אתר וויקס  תוכלו למצוא כאן

אם תשאירו פרטים

אוכל לחזור אליכם:)

© כל הזכויות שמורות לעדי ליניאל 2020, מעצבת ומדריכה לבניית אתרי wix בעברית.