הצצה לחייה (הלא פשוטים) של מעצבת

את סוגרת על עיצוב עבור לקוח. אחרי 3 טלפונים, אינספור אימיילים ופגישה, סוף סוף חותמים על הסכם עבודה ויוצאים לדרך... הוא מעביר לך חומרים לא כולם איכותיים... את מעבדת את התמונות כדי שייצאו יפה בפרסום, את עוברת על הטקסטים ומתקנת בעצמך. את שולחת סקיצה שעבדת עליה שעות ויצאה מהמם, לא אוהב. עוד סקיצה לפי התיקונים שלו, אשתו לא אוהבת. עוד סקיצה לפי התיקונים של אשתו, החבר שלו אמר שאת חובבנית. עברת את מכסת הסקיצות שתמחרת לו אבל את רוצה שיהיה מרוצה. (כבר אין לך השראה ואת מתחרטת שבכלל לקחת את העבודה אבל בכל זאת) שולחת עוד סקיצה, ואומרת שהסקיצה הבאה תהיה בתוספת תשלום. הוא מתעצבן. לא מבין למה את קטנונית. כולה לשנות את הצבעוניות/עימוד/ מיתוג כולו... את שואלת אותו איך ממשיכים, הוא מעקם פרצוף ומחליט ללכת על הסקיצה הראשונה. שמחה על ההתקדמות מסיימת את הפרוייקט ושולחת לו. הוא נעלם. לא עונה לטלפונים. לא עונה לאימיילים. כבר מזמן שכח את הכסף שהוא חייב לך... גם לא ימליץ עלייך כי לא היית נחמדה. נשמע לך מוכר? האמת שכל מי שמתעסקת בעיצוב נתקלת בסיטואציה המתסכלת הזאת. אני למדתי דבר או שניים ב10 שנותיי כמעצבת: היום אני לא עובדת עם כל לקוח, רק עם הנחמדים ביותר- אלו שמשלמים לי מראש אלו שמעריכים את העבודה והאמנות שלי אלה שמתכתבים איתי רק באימיילים ולא מציקים לי אלה שממליצים עליי בחום לחברים שלהם. היום אני לא לוקחת כל עבודה- רק מה שכיף לי ומשתלם לי. היום אני לא עובדת בלילות - רק עד 14:00 בצהריים כדי לקבל את הבנים שלי עם ארוחה חמה. ככה חלמתי שהעסק שלי יהיה וככה הוא היום. עכשיו אני רוצה ללמד גם אותך איך לעשות את זה בעסק שלך. הצטרפי אליי לקורס מיוחד למעצבות גרפיות